|
האגדה מספרת כי היקיה הייתה בתו היחידה של הקצין לאמאך שליט חרסונס. באותה העת שלט במדינת בוספור השכנה המלך אסנדר שכל מחשבותיו היו נתונות כיצד להשתלט על עושרה של חרסונס. הוא נכשל להשתלט על חרסונס בכוח וחיפש דרכים אחרות מתוחכמות. הוא הציע לבנו לשאת את היקיה בתקווה שלאחר מותו של לאמאך, השלטון על חרסונס יעבור להיקיה וממנה לבנו. אזרחי חרסונס התירו לבנו של אסנדר לשאת את היקיה לאישה בתנאי שלאחר הנישואין, הוא לא יעזוב לעולם את חרסונס כדי לפגוש את אביו אסנדר. כעבור שנתיים לאמאך נפטר ומועצת האזרחים החשובים של חרסונס בחרה בזיפ כמושל ולא בבנו של אסנדר. אך בן אסנדר לא השלים עם עובדת היותו אזרח צנוע מן השורה בחרסונס, ולא וויתר על תוכניותיו האפילות להשתלט על העיר. מאז מותו של לאמאך, אסנדר שלח בדרך הים משלחות של עשרה-שנים עשר גברים צעירים אל בנו והם התחבאו במרתף ביתה של היקיה. בנו של אסנדר התכונן להוציא את תוכניתו אל הפועל ביום השנה השלישי למותו של לאמאך. הוא תכנן עם אנשיו לרצוח את אזרחי חרסונס בשנתם לאחר שישתו כהלכה, יהיו שתויים וילכו לישון. במשך שנתיים הוא ריכז בבוספור 200 גברים כדי לבצע את תוכניתו. היקיה לא ידעה דבר על תוכניתו של בעלה וגילתה אותה במקרה. היא הייתה אישה פטריוטית ותכננה להרוג את אויבי ארצה וגם את בעלה הבוגד. היא ציוותה להעלות באש את בית על כל פינותיו ומי שניסה לברוח ממנו הוצא להורג ובדרך זו הצילה היקיה את מולדתה חרסונס מסכנת תפיסתה ע'י אסנדר מלך בוספור. כגמול על אומץ ליבה, היקיה בקשה להיקבר בסמוך לביתה בתוך חרסונס (בית העלמין היה רחוק מן העיר ואיש לא הורשה להקבר ליד ביתו או בתוך חומות העיר) ואזרחי העיר הרשו לה לבחור את מקום קבורתה והציבו עליו את פסלה של היקיה העשוי נחושת מוזהבת.
|

|
|