|
שושלת חסידות צ'רנוביל נוסדה ע'י ר' מנחם נחום טברסקי מצ'רנוביל, מחבר הספרים "מאור עיניים" ו"ישמח לב".
ר' מנחם נחום היה תלמידו של הבעש'ט מייסד תנועת החסידות ושל המגיד ממזריטש, והתבססה ע'י בנו - ר' מרדכי טברסקי מצ'רנוביל המכונה המגיד מצ'רנוביל. מורשתו כונה בספר "ליקוטי תורה".
תלמידיו של המגיד הקדוש ר' מרדכי מצ'רנוביל, הצדיק ר' ישראל דוב מווילידניק, נסע פעם יחד עם האנשים שלו לצ'רנוביל על ראש השנה. בליל ערב ראש השנה הגיעו לכפר אחד, סמוך לצ'רנוביל, ונתעכבו בבית מזיגה של הכפר. ירדו לנוח קצת, וראו שקבצן אחד יושב ומנגן בכנור. תיכף כששמע הצדיק את הנגינה, עמד והקשיב רב קשב. כשגמר הקבצן לנגן, בקשו הצדיק לנגן עוד. אמר לו הקבצן, שאם יקנה לו קצת יי"ש ינגן שוב. עשה הצדיק כן, והקבצן ניגן הלאה. וכך נשנה הדבר כמה פעמים. האנשים נחפזו לנסוע ולהגיע לצ'רנוביל לסליחות של "זכור ברית", והצדיק עדיין מתעסק עם הקבצן. נתרעמו מאוד, אבל לא יכלו לנסוע מבלי הצדיק ולהשאירו כאן לבדו. לבסוף, כשהקבצן פסק מלנגן, נסעו לדרכם והגיעו לצ'רנוביל כאור היום. בכל העיר כבר אמרו סליחות, אבל המגיד המתין ולא התחיל עדיין בסליחות. כשהגיע הווילידניקי עם אנשיו, פנה המגיד אל הווילידניקי ונתן לו שלום בסבר פנים יפות. הבינו האנשים, שהמגיד אינו ברוגז על איחורו. אחרי שגם האנשים קבלו שלום מהמגיד, אמר המגיד אל הווילידניקי: ישראל דוב! קבלת בכפר מהקבצן את כל סוד שיר השירים. הבינו עכשיו האנשים למה נתעכב הצדיק באותו כפר, ולמה ביקש מהקבצן שינגן. |
|